טבלת תקציב ומעקב הוצאות
כמה נכנס, כמה יצא וכמה נשאר לחיסכון — בכל חודש ולאורך השנה. מוסיפים פעם אחת את ההוצאות הקבועות, והן מופיעות לבד בכל חודש. הנתונים נשמרים רק בדפדפן שלכם, בלי הרשמה.
הוצאות קבועות בחודש
לחצו כדי להוסיף, ואז הקלידו כמה זה עולה בחודש:
הוצאות
אין עדיין.
הוסיפו הכנסה כדי לראות כמה נשאר
הכנסות
0 ₪
הוצאות
0 ₪
נשאר
—
מתחילת השנה: הוצאות 0 ₪.
אחרי שתוסיפו הכנסה או הוצאה אפשר להוריד את החודש לאקסל
הכנסות
אין עדיין.
הוספה ידנית לחודש
הוצאה או הכנסה אחרת, קבועה או חד-פעמית:
12 החודשים האחרונים
הנתונים שלך
הנתונים נשמרים רק בדפדפן הזה — לא אצלנו. כדאי לגבות מדי פעם, ובמיוחד לפני ניקוי נתוני הדפדפן.
החישוב להמחשה בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חשבונאי או פנסיוני. לקבלת מידע מדויק יש לפנות לרואה חשבון או יועץ מס מוסמך.
לא בטוחים כמה נכנס לכם נטו? חשבו במחשבון ברוטו נטו, ואז חזרו לכאן — הנטו יופיע ליד שדה ההכנסה בלחיצה אחת.
תשובות מהירות
איפה נשמרים הנתונים שלי?
רק בדפדפן הזה, במכשיר שלכם. הנתונים לא נשלחים אלינו ולא לאף אחד אחר, ואין צורך בהרשמה. המשמעות: אם תנקו את נתוני הדפדפן או תעברו למכשיר אחר, הנתונים לא יעברו איתכם — לכן כדאי לגבות לקובץ מדי פעם.
אפשר לייצא את התקציב לאקסל?
כן. "ייצוא החודש לאקסל" או "ייצוא השנה לאקסל" יורידו קובץ CSV שנפתח באקסל ובגוגל שיטס, עם העברית תקינה: חודש, סוג, שם, קטגוריה, סכום והאם ההוצאה קבועה.
כמה כדאי לחסוך כל חודש?
אין מספר אחד נכון. כלל אצבע נפוץ הוא 50/30/20: כמחצית מההכנסה נטו לצרכים קבועים, כ-30% לרצונות וכ-20% לחיסכון. הוא נקודת התחלה ולא כלל מחייב — בשנים עם שכר דירה גבוה או ילדים קטנים היחס שונה. המחשבון מראה את אחוז החיסכון שלכם בכל חודש.
מדריך ומידע נוסף
טבלת תקציב חודשית — לדעת לאן הולך הכסף
טבלת התקציב עוזרת לראות בכל חודש כמה נכנס, כמה יצא וכמה נשאר לחיסכון — ולעקוב אחרי זה לאורך השנה. מוסיפים פעם אחת את ההכנסות וההוצאות הקבועות, ובמהלך החודש מוסיפים את ההוצאות המשתנות.
הכול נשמר רק בדפדפן שלכם, בלי הרשמה. אפשר לגבות לקובץ ולייצא לאקסל בכל רגע.
למה בכלל לעקוב אחרי ההוצאות
רוב האנשים יודעים בערך כמה הם מרוויחים, אבל הרבה פחות יודעים כמה הם מוציאים. ההפרש בין שני המספרים — מה שנשאר בסוף החודש — הוא מה שקובע אם תוכלו לחסוך לדירה, לרכב, לחופשה או לימים פחות טובים.
מעקב פשוט של חודשיים-שלושה מספיק בדרך כלל כדי לגלות לאן הכסף הולך: מנויים ששכחתם, הוצאות על אוכל בחוץ שגדלו בלי שהרגשתם, או חשבון שקפץ. רק כשרואים את המספרים אפשר להחליט מה לשנות.
הוצאות קבועות מול הוצאות משתנות
הוצאות קבועות חוזרות כל חודש בסכום דומה: שכר דירה או משכנתא, ארנונה, חשמל ומים, סלולר ואינטרנט, ביטוחים, גן או צהרון. בטבלה מוסיפים אותן פעם אחת, והן מופיעות לבד בכל חודש מהחודש שבו הוספתם אותן.
הוצאות משתנות הן כל השאר: סופר, דלק, בילויים, קניות ומתנות. אותן מוסיפים במהלך החודש כהוצאה חד-פעמית. ההוצאות המשתנות הן בדרך כלל המקום שבו קל יותר לחסוך.
- חשבון שהיה שונה החודש? "שינוי לחודש הזה" משנה רק את החודש הנוכחי.
- לא שילמתם החודש? "דילוג החודש".
- הסכום השתנה לצמיתות? "עריכה מעכשיו" — החודשים הקודמים נשארים עם הסכום הישן.
איך מתחילים: עשר דקות ביום הראשון
התחילו מההכנסות: כתבו בראש הטבלה כמה נכנס לחשבון בחודש (נטו), או לחצו "השתמשו בנטו שלי" אם חישבתם אותו במחשבון ברוטו נטו. אחר כך עברו על דף החשבון בבנק ועל פירוט כרטיס האשראי של החודש הקודם, ורשמו כל הוצאה שחוזרת כל חודש כהוצאה קבועה.
מכאן והלאה, במהלך החודש, הוסיפו את ההוצאות המשתנות — אפשר פעם בשבוע, מתוך פירוט האשראי. הוצאות שנתיות כמו ביטוח רכב או טסט כדאי לחלק ל-12 ולרשום כהוצאה קבועה חודשית, כדי שלא יפתיעו.
כמה לחסוך: אחוז החיסכון וכלל 50/30/20
אחוז החיסכון הוא החלק מההכנסות שנשאר אחרי כל ההוצאות. אם נכנסו 14,000 ש"ח ונשארו 2,100, אחוז החיסכון הוא 15%. הטבלה מציגה אותו בכל חודש, וגם את החיסכון בשבוע (החיסכון החודשי כפול 12 חלקי 52) ומתחילת השנה.
כלל אצבע נפוץ הוא 50/30/20: כמחצית מההכנסה נטו לצרכים (דיור, מזון, חשבונות), כ-30% לרצונות (בילויים, קניות) וכ-20% לחיסכון. זה לא כלל מחייב ולא המלצה אישית — בשנים של שכר דירה גבוה או ילדים קטנים היחס יהיה אחר. הוא שימושי בעיקר כנקודת השוואה.
איך לקרוא את גרף 12 החודשים
בגרף, לכל חודש יש שני עמודים — הכנסות והוצאות — וקו שמראה כמה נשאר לחיסכון. חודש שבו עמוד ההוצאות גבוה מעמוד ההכנסות הוא חודש של חריגה.
כדאי לחפש מגמה ולא חודש בודד: חודש עם חג, חופשה או תיקון ברכב יהיה תמיד חריג. אם הקו יורד כמה חודשים ברציפות, זה הזמן לבדוק בפירוט לפי קטגוריות לאן הלך הכסף. מתחת לגרף יש גם טבלה עם המספרים של כל חודש.
מעבר לאקסל וגיבוי
בכל רגע אפשר לייצא את החודש או את כל השנה לקובץ CSV שנפתח באקסל ובגוגל שיטס, עם עברית תקינה. כל שורה כוללת חודש, סוג (הכנסה או הוצאה), שם, קטגוריה, סכום והאם היא קבועה — כך שאפשר לבנות טבלת ציר או גרפים משלכם.
הנתונים נשמרים רק בדפדפן הזה. כדי לא לאבד אותם, ולהעביר אותם למכשיר אחר, לחצו "גיבוי לקובץ" מדי פעם; במכשיר החדש לחצו "שחזור מגיבוי".
איך הטבלה מחשבת
בכל חודש: סך ההכנסות (קבועות וחד-פעמיות) פחות סך ההוצאות = מה שנשאר לחיסכון. אחוז החיסכון הוא החלק מההכנסות שנשאר. החיסכון השבועי הוא החיסכון החודשי כפול 12 חלקי 52.
הוצאה קבועה נספרת מהחודש שבו הוספתם אותה, עד שתפסיקו אותה. שינוי לחודש אחד ודילוג משפיעים רק על אותו חודש. "מתחילת השנה" מסכם את ינואר עד החודש שמוצג.
דוגמה: חודש של משפחה צעירה
משכורת נטו של 14,000 ש"ח, שכר דירה 5,200, ארנונה 600, חשמל ומים 450, סלולר ואינטרנט 250, גן 2,800 — ובאוקטובר גם סופר ב-2,200 ומתנה ב-300.
- 1
הכנסות
14,000 ש"ח
- 2
הוצאות קבועות
5,200 + 600 + 450 + 250 + 2,800 = 9,300 ש"ח
- 3
הוצאות משתנות
2,200 + 300 = 2,500 ש"ח
- 4
נשאר לחיסכון
14,000 − 9,300 − 2,500 = 2,200 ש"ח — כ-16% מההכנסות, כ-508 ש"ח בשבוע
בחודש הבא ההוצאות הקבועות כבר יופיעו לבד — נשאר להוסיף רק את המשתנות.
טעויות נפוצות
לשכוח הוצאות שנתיות
ביטוח רכב, טסט או ארנונה שנתית — כדאי לחלק אותם ל-12 ולהזין כהוצאה קבועה חודשית.
לרשום ברוטו במקום נטו
בתקציב רושמים את מה שנכנס לחשבון — השכר נטו, לא הברוטו.
לוותר אחרי חודש
התמונה האמיתית מתקבלת אחרי 2–3 חודשים, כשרואים מגמה ולא חודש בודד.
לא לגבות
הנתונים נשמרים רק בדפדפן — גיבוי לקובץ מדי פעם מונע אובדן.
פרטיות
הנתונים שאתם מזינים נשמרים רק בדפדפן שלכם (localStorage) ולא נשלחים לשרת. בסטטיסטיקת השימוש נאספים רק סוגי פעולות (למשל "נוספה הוצאה"), בלי סכומים ובלי שמות.
מתי כדאי עזרה מקצועית
כשההוצאות עולות על ההכנסות כמה חודשים ברציפות, כשיש חובות או מינוס קבוע בבנק, או לפני החלטה גדולה כמו משכנתא — כדאי לפנות לייעוץ כלכלי למשפחה (יש גם גופים שנותנים ליווי בחינם).
מונחים
- הוצאה קבועה
- הוצאה שחוזרת כל חודש בסכום דומה.
- הוצאה משתנה
- הוצאה שהסכום או התדירות שלה משתנים — סופר, בילויים, קניות.
- אחוז חיסכון
- החלק מההכנסות שנשאר אחרי ההוצאות.
- כלל 50/30/20
- כלל אצבע לחלוקת הכנסה: צרכים, רצונות וחיסכון.
שאלות נפוצות
איך עוברים למכשיר אחר?
לחצו "גיבוי לקובץ" — יירד קובץ קטן. במכשיר החדש פתחו את טבלת התקציב ולחצו "שחזור מגיבוי". השחזור מחליף את הנתונים שבמכשיר החדש.
מה זו הוצאה קבועה?
הוצאה או הכנסה שחוזרת כל חודש — שכר דירה, ארנונה, סלולר, משכורת. מוסיפים אותה פעם אחת והיא מופיעה אוטומטית בכל החודשים מהחודש שבו הוספתם אותה.
החשבון החודש היה שונה מהרגיל. מה עושים?
ליד ההוצאה הקבועה לחצו "שינוי לחודש הזה" והזינו את הסכום של החודש — שאר החודשים לא ישתנו. אפשר גם "דילוג החודש" אם לא שילמתם בכלל. אם הסכום השתנה לצמיתות, לחצו "עריכה מעכשיו": החודשים הקודמים נשארים עם הסכום הישן.
איך מוסיפים את המשכורת?
כתבו אותה בשדה "כמה נכנס לחשבון בחודש? (נטו)" בראש הטבלה, והיא תתווסף כהכנסה קבועה. אם חישבתם שכר במחשבון ברוטו נטו בדפדפן הזה, יופיע שם גם כפתור "השתמשו בנטו שלי": הנטו יחושב מחדש מהנתונים ששמרתם שם (בלי בונוס חד-פעמי).
מה יקרה אם אמחק את נתוני הדפדפן?
הנתונים יימחקו. אם יש לכם קובץ גיבוי, אפשר לשחזר ממנו. בגלישה בסתר הדפדפן לא שומר את הנתונים אחרי סגירת החלון.
אפשר לייבא את פירוט כרטיס האשראי?
עדיין לא. אנחנו בודקים ייבוא מקבצי חברות האשראי, שיעבוד כולו בדפדפן בלי לשלוח את הקובץ לשום מקום. בינתיים מוסיפים הוצאות ידנית.
זה בחינם?
כן, בחינם ובלי הרשמה. האתר ממומן מפרסומות.
קראו עוד במדריכים שלנו
רוצים להעמיק? המדריכים הבאים מכסים את הנושא מזווית רחבה יותר – עם רקע משפטי, דוגמאות וזכויות נלוות.
איך לקרוא תלוש שכר – המדריך המלא לכל שורה
מה באמת כתוב בתלוש השכר שלכם: פירוש כל שורה, מה חובה שיופיע לפי החוק, אילו טעויות נפוצות שוות לכם כסף, ואיך לבדוק את התלוש בחמש דקות.
החזר מס – מי זכאי, כמה מקבלים ואיך מגישים לבד בחינם
רוב השכירים שעבדו רק חלק מהשנה, החליפו עבודה או לא ניצלו נקודות זיכוי — זכאים להחזר מס. איך בודקים זכאות, כמה אפשר לקבל, ואיך מגישים בקשה לבד במערכת המקוונת של רשות המסים.
זכויות עובדים בישראל – המדריך הבסיסי
סקירה מקיפה של עיקרי חוקי העבודה בישראל: שעות עבודה ומנוחה, חופשה שנתית, דמי מחלה, פיצויי פיטורין, שכר מינימום ופנסיה חובה.