מחשבון הודעה מוקדמת

מספר הימים זהה. בפיטורים, מעסיק שלא נתן הודעה או שוויתר על העבודה בתקופת ההודעה משלם את השכר הרגיל בעד התקופה. בהתפטרות, עובד שהפסיק לעבוד בלי הודעה צריך לשלם למעסיק פיצוי בגובה השכר הרגיל בעד הימים החסרים.

חוזה עבודה יכול לקבוע הודעה ארוכה יותר. אם המעסיק ויתר עליה, מגיע תשלום לפי החוזה. אם החוזה מחייב גם את העובד בהודעה ארוכה יותר — בתי הדין האזוריים חלוקים בשאלה.

המעסיק רשאי לוותר על העבודה בתקופת ההודעה, כולה או חלקה, ולשלם את השכר הרגיל בעדה. משכורת חודשית: חודש ימים הוא משכורת אחת, ותקופה קצרה יותר מחושבת לפי השכר החודשי חלקי 30 כפול מספר הימים — זה הנוהג המקובל, והחוק עצמו לא קובע מחלק.

כשהמעסיק משלם במקום עבודה, יחסי העבודה מסתיימים בדרך כלל מיד: על התקופה הזו לא מופרשים כספים לפנסיה, והיא לא נספרת לוותק, לחופשה ולהבראה. אם המעסיק ממשיך להעסיק אתכם ולשלם שכר עד סוף התקופה בלי לדרוש שתגיעו, או כשעובדים בפועל — כל אלה ממשיכים. חוזה או הסכם קיבוצי יכולים לקבוע אחרת.

פיטורים רגע לפני השלמת שנת עבודה, עם תשלום במקום עבודה בתקופת ההודעה, עלולים להיחשב ניסיון להתחמק מפיצויי פיטורים.

לפי העמדה המקובלת (רשות המסים וחברות השכר), תשלום חלף הודעה מוקדמת נחשב מענק פרישה לפי סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה, ונכנס לאותה תקרת פטור כמו פיצויי הפיטורים. בתלוש הוא ינוכה כמו משכורת, אלא אם ממלאים טופס 161. שכר בעד תקופת הודעה שעבדתם בפועל הוא משכורת רגילה. את חלוקת הפיצויים לסכום פטור ולסכום חייב אפשר לבדוק במחשבון פיצויי הפיטורים.

עובד שעתי התחיל לעבוד ב-1.7.2024 וקיבל הודעה על פיטורים ב-1.10.2026 — 27 חודשי עבודה מלאים, כלומר בשנה השלישית. ההודעה: 21 ימים ועוד יום לכל חודשיים מתחילת השנה השלישית (3 חודשים) = 22 ימים, ויום העבודה האחרון הוא 23.10.2026.

השכר לשעה האחרון הוא 50 ש"ח, וממוצע השעות שלו לאורך כל התקופה הוא 100 בחודש — שכר רגיל של 5,000 ש"ח בחודש. התשלום חלף הודעה מוקדמת: 5,000 ÷ 30 × 22 = 3,667 ש"ח (בעיגול).

• המעסיק לא יכול להוריד את השכר בתקופת ההודעה.
• את 14 הימים הראשונים של ההודעה אי אפשר לחשב כחופשה שנתית.
• מחלה: אסור לפטר עובד בזמן ימי המחלה הצבורים לו, אלא אם ההודעה ניתנה לפני שחלה.
• מילואים של יותר מיומיים רצופים עוצרים את ספירת ההודעה בזמן השירות ועוד 30 יום אחריו (בפיטורים).

סעיף 10 לחוק פוטר מהודעה מוקדמת מעסיק שמפטר עובד שאינו זכאי לפיצויי פיטורים (לפי סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים, או לפי החלטת בית דין משמעתי), ועובד שבנסיבות מיוחדות אי אפשר לדרוש ממנו לעבוד בתקופת ההודעה.

ההודעה עצמה חייבת להיות בכתב, עם יום מסירת ההודעה ויום סיום העבודה. בסוף העבודה המעסיק חייב לתת אישור בכתב על תחילת העבודה וסיומה.

סופרים את חודשי העבודה המלאים מיום תחילת העבודה ועד יום מסירת ההודעה. חודש שלא הושלם לא נספר, וגם חודשי חל"ת לא נספרים לוותק (חופשת לידה כן נספרת).

עובד במשכורת חודשית: בששת החודשים הראשונים — יום לכל חודש. מהחודש השביעי ועד סוף השנה הראשונה — 6 ימים ועוד יומיים וחצי לכל חודש מהחודש השביעי. אחרי שנה — חודש ימים.

עובד בשכר שעתי או יומי: בשנה הראשונה — יום לכל חודש. בשנה השנייה — 14 ימים ועוד יום לכל חודשיים. בשנה השלישית — 21 ימים ועוד יום לכל חודשיים. אחרי שלוש שנים — חודש ימים.

הימים הם ימים קלנדריים, כולל שישי, שבת וחגים. הספירה מתחילה ביום שאחרי מסירת ההודעה, וחודש ימים מסתיים באותו תאריך בחודש הבא.

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001: סעיפים 3 ו-4 קובעים את מספר הימים, סעיף 5 מחיל אותם על התפטרות, סעיפים 6 ו-7 קובעים את התשלום, וסעיף 10 את המקרים שבהם אין חובה לתת הודעה. ההגדרות של עובד במשכורת, עובד בשכר ושכר רגיל באות מסעיפים 12 ו-13 לחוק פיצויי פיטורים.

השכר הרגיל של עובד שעתי — לפי ע"ע 14238-10-14 של בית הדין הארצי לעבודה. ספירת ימים קלנדריים — ד"מ 15729-12-19. תחילת הספירה וחודש ימים — סעיף 10 לחוק הפרשנות. המס על התשלום — סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה.

כשחוזה העבודה או הסכם קיבוצי קובעים הודעה ארוכה יותר, כשהמעסיק טוען שאין חובה לתת הודעה (פיטורים בלי פיצויים), כשהיה מילואים או מחלה בזמן ההודעה, או כשהשכר משתנה מחודש לחודש.