מחשבון ימי חופשה ומחלה
חישוב צבירת ימי חופשה לפי ותק, פדיון חופשה בשווי כספי לפי השכר, וימי מחלה — לפי חוק חופשה שנתית, התשי״א-1951, וחוק דמי מחלה, התשל״ו-1976, מעודכן לשנת 2026.
אם לא, החישוב יהיה לפי 6 ימים
חל על רוב המגזר העסקי שעבר ל-5 ימים: 17 ימים בשנים 6–8 ו-23 מהשנה ה-9. כבו אם מקום העבודה מעסיק פחות מ-4 עובדים, בעבודה במשק בית, בחברה ממשלתית או עירונית, או כשהמעבר ל-5 ימים הוסדר בהסכם קיבוצי
כבו אם התחלתם או סיימתם לעבוד באמצע השנה (סף הזכאות המלאה: 240 ימים במקום 200)
זכאות לחופשה
זכאות שנתית מלאה
12
ימי עבודה (16 ימים ברוטו)
צבירה השנה בפועל
12
זכאות מלאה
פדיון חופשה בשווי
5,538 ₪
10 ימים צבורים
עבדתם לפחות 200 ימים השנה — זכאות מלאה לפי חוק חופשה שנתית
ערך יום חופשה: 554 ₪ (שכר חודשי ÷ 21.67)
הקישור כולל את הנתונים שהזנתם
החישוב להמחשה בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חשבונאי או פנסיוני. לקבלת מידע מדויק יש לפנות לרואה חשבון או יועץ מס מוסמך.
כמה תקבלו על ימי המחלה?
מחשבון דמי מחלה: התשלום על כל יום (יום ראשון, 50%, 100%), כמה פחות משכר רגיל והיתרה אחרי — גם למחלת ילד.
מדריך ומידע נוסף
כמה ימי חופשה מגיעים לפי ותק? טבלת זכאות 2026
חוק חופשה שנתית קובע את הזכאות ב"ימי ברוטו" הכוללים את ימי המנוחה השבועית. בפועל, מספר ימי העבודה שמותר להיעדר בהם תלוי באורך שבוע העבודה — 5 ימים או 6 ימים. בשבוע של 5 ימים, מי שחל עליו צו ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי (1990) — רוב המגזר העסקי, למעט מקום עבודה עם פחות מ-4 עובדים, משק בית, חברות ממשלתיות ועירוניות ומי שהמעבר ל-5 ימים הוסדר לגביו בהסכם קיבוצי — זכאי לגבוה מבין הצו לבין החוק: 12 ימים בשנים 1–5, 17 בשנים 6–8 ו-23 מהשנה ה-9:
| שנות ותק | ימי חופשה בפועל — שבוע של 5 ימים | שבוע של 5 ימים — לפי צו ההרחבה (1990) | ימי חופשה בפועל — שבוע של 6 ימים | ימי זכאות ברוטו לפי החוק |
|---|---|---|---|---|
| 1-5 | 12 | 12 | 14 | 16 |
| 6 | 14 | 17 | 16 | 18 |
| 7 | 15 | 17 | 18 | 21 |
| 8 | 16 | 17 | 19 | 22 |
| 9 | 17 | 23 | 20 | 23 |
| 10 | 18 | 23 | 21 | 24 |
| 11 | 19 | 23 | 22 | 25 |
| 12 | 20 | 23 | 23 | 26 |
| 13 | 20 | 23 | 24 | 27 |
| 14+ | 20 | 23 | 24 | 28 |
זכאות מלאה מותנית בעבודה של לפחות 200 ימים בשנה (למועסקים לאורך כל השנה) או 240 ימים (למי שהתחילו או סיימו באמצע השנה); אחרת הזכאות מחושבת יחסית לימי העבודה בפועל. מקור: כל זכות — חישוב מספר ימי החופשה השנתית.
ימי חופשה לעובד שעתי ולעובד חודשי – מה ההבדל?
מכסת ימי החופשה השנתית זהה לעובד חודשי ולעובד שעתי או יומי – לפי הוותק, כמו בטבלה למעלה. ההבדל הוא באופן חישוב השווי הכספי של יום חופשה:
- עובד חודשי – דמי החופשה הם השכר הרגיל, כאילו המשיך לעבוד. לפדיון בסיום עבודה, ערך יום חופשה מחושב מהשכר החודשי – כפי שמחשב המחשבון למעלה.
- עובד שעתי או יומי – לפי סעיף 10 לחוק חופשה שנתית, השכר היומי הממוצע הוא סך השכר ברוטו ב-3 החודשים שקדמו לחופשה חלקי 90. אם החודשים האחרונים לא היו חודשי עבודה מלאים, מחשבים לפי 3 החודשים הרצופים המלאים ביותר מתוך 12 החודשים שקדמו לחופשה.
- עבדתם פחות מ-75 ימים רצופים? במקרה כזה אין זכאות לימי חופשה בתשלום, אלא ל"תמורת חופשה" – תוספת של 4% מהשכר.
מקור: כל זכות — תשלום דמי חופשה.
פדיון ימי מחלה – למי מגיע בכלל?
בניגוד לפדיון ימי חופשה, שהוא חובה בסיום עבודה, בחוק דמי מחלה אין זכות לפדיון ימי מחלה שלא נוצלו – במגזר הפרטי ימי המחלה הצבורים פשוט נמחקים בסיום העבודה, אלא אם הסכם קיבוצי או חוזה אישי קובע אחרת.
החריג המרכזי הוא המגזר הציבורי: עובדי מדינה (והסדרים דומים ברשויות מקומיות, בהוראה ובגופים ציבוריים) מקבלים בפרישה לגמלאות פיצוי בעד ימי מחלה שלא נוצלו, לפי שיעור הניצול לאורך כל תקופת השירות:
- ניצלו עד 35% מימי המחלה שנצברו – 8 ימי משכורת על כל 30 ימי מחלה שלא נוצלו.
- ניצלו 36%–65% – 6 ימי משכורת על כל 30 ימים.
- ניצלו יותר מ-65% – אין פיצוי.
ספי הניצול והשיעורים המדויקים נקבעים בהסדר החל עליכם, ולכן כדאי לבדוק אותו מול מחלקת משאבי האנוש.
כדי לחשב כמה תקבלו על ימי מחלה שאתם מנצלים — יום ראשון, 50% ו-100% — השתמשו במחשבון דמי מחלה.
לפדיון ימי חופשה, לעומת זאת, המחשבון למעלה מציג את השווי הכספי המדויק לפי השכר והימים הצבורים.
מדריך מלא לחופשה שנתית ודמי מחלה בישראל 2026
הזכות לחופשה שנתית ולדמי מחלה היא אחת הזכויות הבסיסיות של כל עובד בישראל, המעוגנת בשני חוקים נפרדים: חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, וחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976. שני החוקים הם קוגנטיים – לא ניתן להתחייב בחוזה עבודה על פחות ממה שקובע החוק.
חופשה שנתית היא זכות שנצברת לפי ותק. עובד במשרה מלאה בחמש השנים הראשונות זכאי ל-16 ימי זכאות ברוטו בשנה (כולל ימי מנוחה שבועית) – שהם 12 ימי חופשה בפועל בשבוע עבודה של 5 ימים, או 14 ימים בשבוע של 6 ימים. עם השנים הזכאות עולה בהדרגה עד 28 ימי ברוטו מהשנה ה-14. ברירת המחדל בחוק היא שהחופשה אינה נצברת; בהסכמת המעסיק אפשר לנצל לפחות 7 ימים בשנה ולצרף את היתרה לחופשה של שתי שנות העבודה הבאות.
דמי מחלה הם הטבה נפרדת: עובד זכאי לצבור 1.5 יום מחלה לכל חודש עבודה (18 ימים בשנה), עד מקסימום של 90 ימים. התשלום מדורג: יום ראשון ללא תשלום, ימים 2-3 ב-50% מהשכר, ומהיום הרביעי ואילך 100%. חשוב להחזיק באישור רפואי החל מהיום הראשון.
איך מחשבים זכאות לחופשה ומחלה?
הזכאות לחופשה שנתית נקבעת לפי טבלת הוותק בחוק, בימי זכאות ברוטו הכוללים ימי מנוחה שבועית: שנים 1-5: 16 ימים; שנה 6: 18 ימים; שנה 7: 21 ימים; שנה 8: 22 ימים; שנה 9: 23 ימים; שנה 10: 24 ימים; שנה 11: 25 ימים; שנה 12: 26 ימים; שנה 13: 27 ימים; שנה 14 ואילך: 28 ימים (המקסימום). בשבוע עבודה של 5 ימים, ימי החופשה בפועל לפי החוק נעים בין 12 (בשנים הראשונות) ל-20; בשבוע של 6 ימים – בין 14 ל-24. בשבוע של 5 ימים במקום עבודה שחל עליו צו ההרחבה בדבר שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי (1990), העובד זכאי לגבוה מבין הצו לבין החוק: 12 ימי עבודה בשנים 1–5, 17 בשנים 6–8 ו-23 מהשנה ה-9.
הזכאות המלאה מותנית במספר ימי העבודה בשנה: מי שהועסק לאורך כל השנה זכאי למלוא הימים אם עבד בפועל לפחות 200 ימים; מי שהועסק רק בחלק מהשנה – לפחות 240 ימים. מי שעבד פחות מהסף מקבל חלק יחסי: מספר ימי הברוטו כפול ימי העבודה בפועל חלקי הסף, כאשר חלק של יום חופשה אינו נספר (מעוגל כלפי מטה). ימי היעדרות בתשלום, כמו ימי מחלה בתשלום, נחשבים כימי עבודה לעניין זה.
ערך יום חופשה שווה לשכר יומי רגיל: לעובד חודשי, מחלקים את השכר החודשי ברוטו ב-21.67 (מספר ימי העבודה החודשי בשבוע עבודה של 5 ימים) או ב-25 (בשבוע של 6 ימים). בחישוב ערך היום אין להוסיף בונוסים או שעות נוספות. פדיון חופשה הוא מכפלת ערך היום ביתרת הימים הצבורים.
לגבי מחלה, הצבירה היא 1.5 יום לכל חודש עבודה מלא. התשלום מדורג: היום הראשון ללא תשלום, ימים 2-3 ב-50%, ומהיום הרביעי ואילך 100%. קיימים תקנות מיוחדות לעובדים בהסכמים קיבוציים (כמו הסתדרות הרופאים) המעניקים תשלום 100% מהיום הראשון.
דוגמה מספרית מלאה
דנה עובדת בחברה זו השנה הרביעית, בשבוע עבודה של 5 ימים, עם שכר של 13,000 ש"ח ברוטו בחודש. היא הועסקה לאורך כל השנה, אך בגלל משרה חלקית עבדה בפועל רק 170 ימים. נחשב כמה ימי חופשה צברה השנה ומה שווי הפדיון של היתרה שלה.
- 1
זכאות מלאה לפי ותק (שנה 4)
16 ימי זכאות ברוטו בשנה = 12 ימי חופשה בפועל בשבוע עבודה של 5 ימים
- 2
בדיקת סף 200 הימים
דנה הועסקה לאורך כל השנה, ולכן הסף לזכאות מלאה הוא 200 ימי עבודה. היא עבדה 170 ימים בלבד – פחות מהסף – ולכן הזכאות מחושבת יחסית
- 3
חישוב יחסי (חוק חופשה שנתית, סעיף 3)
16 ימי ברוטו × (170 ÷ 200) = 13.6. חלק של יום חופשה אינו נספר, ולכן: 13 ימי ברוטו
- 4
המרה לימי חופשה בפועל
13 ימי ברוטו כוללים 2 ימי מנוחה שבועית, ולכן דנה צברה השנה 11 ימי חופשה בפועל
- 5
ערך יום חופשה
13,000 ש"ח ÷ 21.67 ימי עבודה בחודש = כ-600 ש"ח ליום
- 6
שווי פדיון היתרה
אם דנה תסיים את עבודתה עם 11 ימים צבורים שלא נוצלו: 11 × 600 = כ-6,600 ש"ח פדיון חופשה (לפני מס)
חשוב: ימי היעדרות בתשלום נחשבים כימי עבודה לעניין סף ה-200/240. אילו דנה נעדרה בנוסף 30 ימים בתשלום (למשל ימי מחלה בתשלום), היו נזקפים לזכותה 200 ימים – והיא הייתה זכאית למלוא 12 ימי החופשה.
טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן
אי-מיצוי מלוא ימי החופשה במהלך השנה
עובדים רבים צוברים ימי חופשה ולא מנצלים אותם. בסיום העבודה המעסיק חייב לשלם עבור ימי חופשה לא מנוצלים, אך מס ההכנסה על פדיון כזה גבוה. עדיף לנצל במהלך השנה ולקבל ימי מנוחה במקום תשלום ממוסה.
שימוש בימי חופשה במקום ימי מחלה
בטעות, עובדים רבים משתמשים בחופשה ליום מחלה קל. זה גורע מהחופשה העתידית. הכלל: אם יש לך אישור רפואי, דווח את זה כמחלה (גם אם תפסיד יום ראשון בלי תשלום). אם אתה רוצה תשלום מלא, בחר ימי חופשה אך זכור שזה צורך ימי חופשה מצטברים.
חישוב שגוי של ערך יום חופשה
ערך יום חופשה צריך לכלול את השכר הקבוע בלבד (ללא שעות נוספות), ולחלקו ב-21.67 בשבוע של 5 ימים או ב-25 בשבוע של 6 ימים (לא ב-30). מעסיקים רבים משלמים לפי חלוקה ב-30, מה שמפחית את שווי היום. בדוק את תלוש השכר בסעיף "פדיון חופשה".
חשש לדרוש חופשה או מחלה
זכות לחופשה ולדמי מחלה היא זכות קוגנטית – המעסיק אינו רשאי לסרב ללא סיבה מוצדקת (חופשה) או לפטר בגלל מחלה. פיטורין של עובד שנעדר בשל מחלה, בתקופת ימי המחלה שצבר, אסורים (סעיף 4א לחוק דמי מחלה) – אלא אם ההודעה המוקדמת לפיטורים ניתנה לפני ההיעדרות, או שמקום העבודה הפסיק לפעול או שהמעסיק הוכרז פושט רגל.
התעלמות מצבירת מחלה מעבר ל-90 ימים
רוב המעסיקים מפסיקים לצבור ימי מחלה ב-90 ימים. עם זאת, הסכמים קיבוציים ופנסיוניים מאפשרים לעיתים צבירה גבוהה יותר או המרת ימי מחלה לא מנוצלים לפיצויים. כדאי לבדוק את תנאי ההעסקה ולבקש לבדוק עם רו"ח.
המקור המשפטי
חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, מסדיר את הזכות לחופשה שנתית בתשלום. סעיף 3 קובע את מספר ימי החופשה לפי ותק. סעיף 6 קובע שהחופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה או במשך השנה שלאחריה, וסעיף 7 קובע שהחופשה אינה נצברת אלא בהסכמת המעסיק. סעיף 13 מחייב את המעסיק לשלם פדיון חופשה כשהעובד חדל לעבוד, וסעיף 31 קובע התיישנות של שלוש שנים לתביעות לפי החוק.
חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, מסדיר את הזכות לדמי מחלה. סעיף 2 קובע את שיעורי התשלום: 0% ליום ראשון, 50% לימים 2-3, 100% מהיום הרביעי ואילך. סעיף 4 קובע את הצבירה של 1.5 יום לכל חודש עבודה מלא, עד 90 ימים, וסעיף 4א מגן מפני פיטורי עובד שנעדר בשל מחלה.
תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום), התשל"ז-1976, קובעות את נוהל הדיווח וההוכחה. העובד חייב להודיע למעסיק על ההיעדרות תוך 3 ימים מהיום הראשון, ולקבלת דמי המחלה – להמציא תעודת מחלה מרופא (תקנה 2), או תעודת מחלה קצרה מקופת החולים לעד 4 ימים, עד 4 פעמים ועד 10 ימים בשנה.
מתי כדאי להתייעץ עם עורך דין?
חשוב להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה במקרים הבאים: כאשר המעסיק מסרב לאשר חופשה שנתית שהעובד ביקש ללא סיבה מוצדקת, כאשר נשלחה הודעת פיטורין במהלך חופשת מחלה או בסמוך לאחריה, כאשר יש פער משמעותי בין ימי החופשה/המחלה המופיעים בתלוש לבין מה שצברת בפועל, וכאשר בסיום עבודה מעסיק מסרב לפדות ימי חופשה.
בסיום יחסי עבודה, מומלץ לבקש פירוט מפורש של יתרת החופשה והמחלה לפני החתימה על גמר חשבון. סכומים אלה ניתנים לפדיון ונרשמים בטופס 161. בטעות או בהעלמת מידע, העובד עלול להפסיד אלפי שקלים. תקופת ההתיישנות לתביעות לפי חוק חופשה שנתית היא 3 שנים (סעיף 31) – כדאי לבדוק את היתרה לפני שהיא מתיישנת.
מונחים חשובים
- חופשה שנתית
- ימי מנוחה בתשלום מלא שכל עובד זכאי להם בהתאם לוותק. מ-16 ימים ברוטו בחמש השנים הראשונות (12 ימי עבודה בשבוע של 5 ימים) עד 28 ימים ברוטו מהשנה ה-14.
- דמי מחלה
- תשלום לעובד בימי מחלה, לפי אישור רפואי. מדורג: יום 1 – 0%, ימים 2-3 – 50%, יום 4 ואילך – 100% מהשכר.
- צבירה מקסימלית
- לחופשה – אין צבירה כברירת מחדל; בהסכמת המעסיק אפשר לצרף יתרה לשתי שנות העבודה הבאות. לדמי מחלה – 90 ימים.
- פדיון חופשה
- תשלום עבור ימי חופשה לא מנוצלים בסיום יחסי עבודה. מחויב במס הכנסה כהכנסה רגילה.
- ערך יום חופשה
- השכר החודשי מחולק ב-21.67 (שבוע של 5 ימים) או ב-25 (שבוע של 6 ימים). זה הסכום שמשולם עבור יום חופשה אחד לעובד חודשי.
- יום מחלה
- יום עבודה בו עובד נעדר עקב מחלה, מאושר על ידי רופא. מתועד בתלוש השכר כ"מחלה" בנפרד מחופשה.
- הסכם קיבוצי
- הסכם בין מעסיק לארגון עובדים הקובע תנאים מועדפים. הסכמים רבים מעניקים חופשה ומחלה מורחבים יחסית לחוק.
שאלות נפוצות
כמה ימי חופשה מגיעים לי בשנה?
הזכאות נקבעת לפי הוותק, בימים קלנדריים (ברוטו) שכוללים את ימי המנוחה השבועית: שנים 1–5: 16 ימים; שנה 6: 18; שנה 7: 21; שנה 8: 22; שנה 9: 23; שנה 10: 24; שנה 11: 25; שנה 12: 26; שנה 13: 27; שנה 14 ואילך: 28. בשבוע של 5 ימים אלה 12 ימי עבודה בשנים 1–5 ועד 20 בוותק גבוה; בשבוע של 6 ימים – 14 עד 24 ימי עבודה. מי שעובד 5 ימים במקום עבודה שחל עליו צו ההרחבה בדבר שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי (1990) – רוב המגזר העסקי, למעט מקום עבודה עם פחות מ-4 עובדים, משק בית, חברות ממשלתיות ועירוניות או מי שהמעבר ל-5 ימים הוסדר לגביו בהסכם קיבוצי – זכאי לגבוה מבין הצו לבין החוק: 12 ימי עבודה בשנים 1–5, 17 בשנים 6–8 ו-23 מהשנה ה-9. עובד במשרה חלקית מקבל באופן יחסי.
האם ימי חופשה נצברים לשנה הבאה?
לפי חוק חופשה שנתית (סעיף 7), ברירת המחדל היא שהחופשה אינה נצברת. בהסכמת המעסיק, העובד רשאי לנצל לפחות 7 ימי חופשה בשנה ולצרף את היתרה לחופשה של שתי שנות העבודה הבאות. בסיום העבודה ימים צבורים שלא נוצלו נפדים בכסף (סעיף 13).
כמה ימי מחלה נצברים בשנה?
עובד צובר 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה מלא, כלומר 18 ימים בשנה. הצבירה המקסימלית היא 90 ימים. ימי מחלה אינם מתאפסים כל שנה – הם ממשיכים להצטבר עד הגבול. הסכמים קיבוציים (כמו של המגזר הציבורי ובתי חולים) יכולים לקבוע צבירה גבוהה יותר – עד 180 ימים.
איך משלמים על ימי מחלה?
התשלום מדורג לפי יום המחלה: יום ראשון – ללא תשלום; ימים 2-3 – 50% מהשכר; מהיום הרביעי ואילך – 100% מהשכר. על ההיעדרות יש להודיע למעסיק תוך 3 ימים מהיום הראשון, ולקבלת התשלום יש להמציא תעודת מחלה מרופא (גם אחרי ביקור מרחוק) שמציינת את תקופת אי-הכושר. במקום זאת אפשר גם תעודת מחלה קצרה מקופת החולים בלי ביקור רופא – לעד 4 ימים, עד 4 פעמים ועד 10 ימים בשנה. בהסכמים קיבוציים מסוימים, יום ראשון משולם ב-100%.
מה ההבדל בין ימי חופשה לימי מחלה?
ימי חופשה הם לניצול חופשי – נופש, חתונה, טיול. מחייבים אישור המעסיק על המועד (לא על הצורך). ימי מחלה הם רק לצורך מחלה, ודורשים אישור רפואי – אבל לא דורשים הסכמת המעסיק (המעסיק לא יכול לסרב). ימי חופשה משולמים 100% מהיום הראשון; ימי מחלה במדרגות. שני הסוגים נפרדים בתלוש השכר.
האם אני זכאי לפדיון חופשה בסיום עבודה?
כן, חוק חופשה שנתית מחייב את המעסיק לפדות (לשלם כסף) בעבור ימי חופשה לא מנוצלים בסיום יחסי עבודה. הסכום מחושב לפי ערך יום החופשה: שכר חודשי ÷ 21.67 בשבוע של 5 ימים (או ÷ 25 בשבוע של 6 ימים) × מספר הימים. הסכום חייב במס הכנסה כהכנסה רגילה. לעובד ותיק עם הרבה ימים צבורים, הפדיון יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים.
מה זה "ערך יום חופשה"?
ערך יום חופשה הוא השכר היומי הרגיל של העובד. לעובד חודשי: שכר חודשי ברוטו ÷ 21.67 בשבוע של 5 ימים, או ÷ 25 בשבוע של 6 ימים. אין לכלול שעות נוספות או בונוסים חד-פעמיים. לעובד שעתי: השכר ב-3 החודשים שקדמו לחופשה חלקי 90 (סעיף 10 לחוק חופשה שנתית). מעסיקים שמחלקים ב-30 (ימי לוח) טועים ומקצצים בזכויות.
האם מעסיק יכול לקבוע מתי אצא לחופשה?
המעסיק רשאי לקבוע את מועד החופשה, אך חייב להודיע מראש (לפחות 14 יום) ולהתחשב ברצון העובד. אם מעסיק נותן הודעה פתאומית או מחייב חופשה כפויה במועד לא סביר, זו הפרה. "חופשה מרוכזת" (כל העובדים ביחד, למשל בחופשת סוכות) חוקית רק אם מוגדרת מראש ומהווה חלק סביר מסך ימי החופשה השנתיים.
האם יכולים לפטר עובד בזמן מחלה?
לא. סעיף 4א לחוק דמי מחלה אוסר לפטר עובד שנעדר בשל מחלתו, כל עוד הוא בתקופת ימי המחלה שצבר. יש רק שני חריגים: המעסיק נתן הודעה מוקדמת לפיטורים לפני שהעובד נעדר בשל המחלה, או שמקום העבודה הפסיק לפעול או שהמעסיק הוכרז פושט רגל. אין בחוק מסלול של אישור ועדה לפיטורים כאלה, ופיטורים בניגוד לסעיף חושפים את המעסיק לתביעה.
האם ימי חופשה כוללים את השבת?
כן, במניין של החוק. חוק חופשה שנתית סופר את ימי החופשה בימים קלנדריים, ובתוכם נכלל יום מנוחה שבועית אחד לכל 7 ימי חופשה (סעיף 3(א)). לכן 16 ימי הזכאות בשנים הראשונות הם 12 ימי עבודה בשבוע של 5 ימים, או 14 ימי עבודה בשבוע של 6 ימים.
מה עושים אם המעסיק לא משלם דמי מחלה?
קודם לכן: לוודא שהודעת למעסיק על ההיעדרות תוך 3 ימים מהיום הראשון של המחלה ושהגשת תעודת מחלה. לאחר מכן: לשלוח למעסיק דרישה בכתב עם פירוט התאריכים ושכר הבסיס. אם אין תגובה תוך 30 יום, ניתן להגיש תלונה במשרד העבודה או תביעה לבית הדין לעבודה. תקופת ההתיישנות 7 שנים. שמרו את האישורים הרפואיים לאורך שנים.
האם ניתן להעביר ימי מחלה של בן זוג או ילד חולה?
כן, בתנאים מסוימים. החוק מאפשר שימוש בימי מחלה של העובד עצמו גם לטיפול בבן זוג או הורה חולה (עד 6 ימים בשנה בשל מחלת בן זוג, ועד 6 ימים בשנה בשל מחלת הורה או הורה של בן הזוג – בתנאי שבן הזוג עובד ולא ניצל את הימים בעצמו; בשני המקרים החולה צריך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בפעולות היום-יום). לטיפול בילד חולה עד גיל 16: עד 8 ימים בשנה (16 להורה יחיד). ימים אלה מופחתים מהמכסה האישית של העובד.
מה ההבדל בין חופשת לידה לחופשה שנתית?
חופשת לידה היא זכות נפרדת לחלוטין של 15 שבועות (עם אפשרות להאריך), בתשלום מהביטוח הלאומי (לא מהמעסיק). היא לא גורעת מהמכסה השנתית של חופשה רגילה. חשוב: העובדת ממשיכה לצבור ימי חופשה ומחלה במהלך חופשת הלידה, ואסור לפטר אותה 60 יום לאחר חזרתה לעבודה ללא אישור.
האם מגיעים ימי חופשה גם לעובד שעתי?
כן, לחלוטין. עובד שעתי או יומי שעובד באופן קבוע אצל מעסיק זכאי לחופשה שנתית באותן מכסות של עובד חודשי. לפי סעיף 10 לחוק חופשה שנתית, ערך יום חופשה הוא השכר ברוטו ששולם ב-3 החודשים שקדמו לחופשה חלקי 90; אם החודשים לא היו מלאים, מחשבים לפי 3 החודשים הרצופים המלאים ביותר מתוך 12 האחרונים. מי שעבד פחות מ-75 ימים רצופים אינו זכאי לימי חופשה בתשלום אלא ל"תמורת חופשה" של 4% מהשכר. בסיום עבודה, חובה על המעסיק לפדות ימים שלא נוצלו.
האם אפשר לפדות ימי מחלה שלא נוצלו?
בדרך כלל לא. בחוק דמי מחלה אין זכות לפדיון ימי מחלה בסיום עבודה, ובמגזר הפרטי ימים שלא נוצלו נמחקים – אלא אם הסכם קיבוצי או חוזה אישי קובע אחרת. החריג המרכזי: עובדי מדינה ועובדים בהסדרים ציבוריים דומים מקבלים בפרישה לגמלאות פיצוי בעד ימי מחלה שלא נוצלו – 8 ימי משכורת לכל 30 ימים צבורים למי שניצל עד 35% מהימים, 6 ימים לכל 30 למי שניצל 36%-65%, וללא פיצוי למי שניצל יותר. ספי הניצול והשיעורים המדויקים נקבעים בהסדר החל על העובד, ולכן כדאי לבדוק אותו.
קראו עוד במדריכים שלנו
רוצים להעמיק? המדריכים הבאים מכסים את הנושא מזווית רחבה יותר – עם רקע משפטי, דוגמאות וזכויות נלוות.
ימי חופשה ומחלה – זכאות, צבירה ופדיון
כמה ימי חופשה מגיעים לפי ותק (ולמה המספר בחוק גדול מהימים בפועל), סף 200/240 הימים, איך מחשבים פדיון חופשה, וכמה משלמים על ימי מחלה – 0% ביום הראשון, 50% בימים 2-3 ו-100% מהרביעי.
זכויות עובדים בישראל – המדריך הבסיסי
סקירה מקיפה של עיקרי חוקי העבודה בישראל: שעות עבודה ומנוחה, חופשה שנתית, דמי מחלה, פיצויי פיטורין, שכר מינימום ופנסיה חובה.