חישוב שעות עבודה

חשב את סך שעות העבודה שלך ביום, בשבוע ובחודש. הזן את שעות הכניסה והיציאה והמחשבון יחשב את כל הנתונים – כולל זיהוי שעות נוספות מעבר לתקן של 8.4 שעות ביום או 42 שעות בשבוע. מעודכן לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א-1951.

מדריך מלא לחישוב שעות עבודה בישראל 2025

שבוע העבודה בישראל עודכן ב-2018 וקוצר ל-42 שעות שבועיות (במקום 43 ש'). היום התקני הוא 8.4 שעות בשבוע של 5 ימי עבודה, או 7 שעות בשבוע של 6 ימי עבודה. משרה מלאה חודשית עומדת על כ-182 שעות (42 × 4.33 שבועות ממוצעים), ועובד שעוברת מעבר לכך זכאי לתוספת שעות נוספות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה.

החוק מגדיר בדיוק מה נחשב כ"שעות עבודה". הזמן שעובד נמצא במקום העבודה או נדרש להיות בו בפועל נחשב שעת עבודה – גם אם אינו עובד בפועל בכל רגע (למשל, נהג באוטובוס שממתין לנוסעים). לעומת זאת, הפסקות מעל 30 דקות שבהן העובד משוחרר לחלוטין אינן שעות עבודה.

מנוחה שבועית היא זכות יסוד: 36 שעות רצופות של מנוחה בשבוע – לרוב יום שבת ליהודים, ויום שישי או ראשון לבני דתות אחרות. עובד שנקרא לעבוד ביום המנוחה שלו זכאי ל-150% מהשעה הראשונה, וגם ליום מנוחה חלופי באותו שבוע. עבודה ביום המנוחה ללא היתר היא עבירה פלילית מצד המעסיק.

שעת כניסה

שעת יציאה

הפסקה (דקות)

ימי עבודה בשבוע

תוצאות החישוב

שעות ביום

8.5

שעות בשבוע

42.5

שעות בחודש

184.03

שעות נוספות (חודשי)2.16 שעות

0.1 שעות נוספות ביום × 5 ימים × 4.33 שבועות

החישוב להמחשה בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חשבונאי או פנסיוני. לקבלת מידע מדויק יש לפנות לרואה חשבון או יועץ מס מוסמך.

איך מחשבים שעות עבודה חודשיות ושנתיות?

חישוב שעות חודשיות: הנוסחה התקנית היא 42 שעות שבועיות × 4.33 שבועות (שהוא ממוצע שבועות בחודש) = 182 שעות. זה המספר המקובל לחישוב שכר חודשי לעובדים חודשיים, לחישוב שכר שעתי מתוך שכר חודשי, ולחישוב גבולות שעות נוספות. במקצועות מסוימים או בהסכמים קיבוציים יכולות להיות תקנות שונות – כמו 168 שעות במגזר הציבורי.

חישוב שעות שנתיות: 42 שעות × 52 שבועות = 2,184 שעות בשנה. אבל במציאות צריך להחסיר ימי חופשה (כ-12-28 ימים), ימי חג (10 ימי חג ביהדות) וימי מחלה צפויים. עובד שמנצל 14 ימי חופשה ו-10 ימי חג עובד בפועל כ-2,000 שעות בשנה. זה השדה הרלוונטי בעת משא ומתן על שכר חודשי לעומת שכר שעתי.

חישוב השכר השעתי מתוך משכורת חודשית: שכר חודשי ברוטו ÷ 182 שעות = שכר שעתי. זה המספר שמשמש לחישוב שעות נוספות, פדיון חופשה, ודמי מחלה. אם השכר החודשי הוא 9,100 ש"ח ברוטו, השכר השעתי הוא 50 ש"ח. חישוב בחלוקה ב-30 ימים (ולא ב-25.2) הוא טעות נפוצה המפחיתה את השכר בכ-15%.

דוגמה מספרית מלאה

מיכאל מתחיל עבודה חדשה עם שכר חודשי של 14,600 ש"ח ברוטו במשרה מלאה בשבוע של 5 ימים. הוא רוצה לחשב מהי עלות שעת עבודה שלו, כמה הוא יקבל עבור שעות נוספות, וכמה שעות בפועל הוא עובד בחודש.

1
שעות עבודה יומיות
5 ימי עבודה × 8.4 שעות = 42 שעות שבועיות
2
שעות עבודה חודשיות
42 שעות × 4.33 שבועות = 182 שעות בחודש
3
שכר שעתי
14,600 ש"ח ÷ 182 שעות = 80.22 ש"ח לשעה
4
שכר שעתי בתעריף 125%
80.22 × 1.25 = 100.27 ש"ח (שעתיים ראשונות ביום)
5
שכר שעתי בתעריף 150%
80.22 × 1.5 = 120.33 ש"ח (שעות נוספות מעל 2, וגם שבת/חג)
6
שכר שנתי ברוטו (ללא שעות נוספות)
14,600 × 12 = 175,200 ש"ח ברוטו בשנה. בהפחתה של כ-20 ימי חופשה וחג זה מגיע למעט פחות.

חישוב זה תקף לעובד חודשי במשרה מלאה. עובד שעתי מקבל תשלום רק על שעות בפועל – אם מיכאל היה עובד 170 שעות בחודש מסוים, הוא היה מקבל 170 × 80.22 = 13,637 ש"ח (ולא את המשכורת המלאה). זה ההבדל המהותי בין "עובד שעתי" ל"עובד חודשי".

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

חלוקת השכר ב-30 במקום ב-25.2

חלק מהמעסיקים מחשבים שכר יומי על בסיס 30 ימים בחודש (שכולל ימי מנוחה), במקום 25.2 ימי עבודה בפועל. התוצאה: שכר יומי נמוך ב-15% ממה שמגיע. זה משפיע על פדיון חופשה, דמי מחלה, ופיצויים.

חוסר בתיעוד שעות

חוק שעות עבודה ומנוחה מחייב את המעסיק לתעד את שעות העבודה של כל עובד. היעדר תיעוד מעביר את נטל ההוכחה למעסיק – במקרה של תביעה, בית הדין יקבל את גרסת העובד. עובדים רבים מפספסים את הזכות הזו ולא מתעדים בצד שלהם גם כן.

התעלמות מהפסקות בחישוב

הפסקה של עד 30 דקות אינה נחשבת שעת עבודה אם העובד משוחרר. אבל אם העובד "תקוע" במקום העבודה (כמו מאבטח במשמרת לילה) – ההפסקה כן נספרת. מעסיקים רבים מורידים שעות בטעות או במכוון.

העסקה מעל 12 שעות ביום

החוק אוסר להעסיק עובד יותר מ-12 שעות ביום (8.4 רגילות + 4 נוספות). גם אם העובד "מסכים" לעבוד יותר – זו עבירה על החוק. מעסיק המפר חשוף לקנסות מנהליים ולתביעה אזרחית.

היעדר תשלום בעבור זמן נסיעה

זמן נסיעה למקום העבודה – לא נחשב. אבל נסיעה במסגרת העבודה (עובד סניפים הנוסע בין סניפים, טכנאי שנוסע לקוח-לקוח) – כן. מעסיקים רבים לא משלמים על זמן הנסיעה הזה, ולא מכלילים אותו בחישוב שעות עבודה.

המקור המשפטי

שעות העבודה בישראל מוסדרות בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951. סעיף 2 לחוק מגדיר שבוע עבודה לא יעלה על 45 שעות (עודכן דה-פקטו ל-42 בצו הרחבה משנת 2018). סעיף 25א קובע את חובת המעסיק לתעד את שעות העבודה של כל עובד באמצעות אמצעי תיעוד אמין.

צו הרחבה (שבוע עבודה מקוצר במגזר הפרטי) מ-2000 וצו הרחבה (שבוע עבודה מקוצר - נוספת) מ-2018 קיצרו את שבוע העבודה ל-42 שעות בשבוע של 5 ימים, ול-42 שעות בשבוע של 6 ימים. הצו חל על כל המעסיקים במגזר הפרטי בישראל, למעט חריגים ספציפיים.

חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, קובע שכר מינימום שעתי ומשמש בחישובים של שעות נוספות ופדיון זכויות. נכון ל-2025, שכר המינימום לשעה הוא 32.30 ש"ח, ושכר המינימום החודשי עומד על 5,880 ש"ח לעובד במשרה מלאה.

מתי כדאי להתייעץ עם עורך דין?

מומלץ להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה במצבים: כאשר המעסיק לא מתעד את שעות העבודה, כאשר אתה נדרש לעבוד מעל 12 שעות ביום על בסיס קבוע, כאשר אתה עובד בתפקיד "המצריך מידה מיוחדת של אמון" ואתה חושב שזה סיווג שגוי, כאשר חלק משעות העבודה (נסיעות, המתנה, כוננות) אינן נספרות בתלוש.

תקופת ההתיישנות לתביעות שכר ושעות נוספות היא 7 שנים. עובד שלא תובע במהלך השנים עשוי להפסיד סכומים משמעותיים – רבים מגלים בסיום העבודה שמצטברים עשרות אלפי שקלים. חשוב לתעד בצורה עצמאית (ביומן, בתמונות, באפליקציה) את שעות ההגעה והעזיבה גם אם המעסיק מתעד.

מונחים חשובים

שבוע עבודה תקני: בישראל, 42 שעות שבועיות במשרה מלאה. חלוקה אפשרית ל-5 ימים × 8.4 שעות או 6 ימים × 7 שעות.
חודש עבודה תקני: 182 שעות (42 × 4.33 שבועות בממוצע). זהו הבסיס לחישוב שכר שעתי מתוך חודשי, ולגבול שעות נוספות.
יום עבודה תקני: 8.4 שעות במשרת 5 ימים, או 7 שעות במשרת 6 ימים. מעבר לכך נחשב שעות נוספות.
מנוחה שבועית: 36 שעות רצופות של מנוחה בשבוע. ליהודים – שבת, לחברי דת אחרת – יום מנוחה דתי אחר על פי הצהרה.
שכר שעתי תקני: שכר חודשי ÷ 182 = שכר שעתי ברוטו. המספר הקובע לחישוב שעות נוספות ופדיון זכויות.
הפסקה: זמן של 30 דקות או יותר שבו העובד משוחרר לחלוטין. לא נספר כשעת עבודה, אלא אם העובד "תקוע" במקום העבודה.
תיעוד שעות: חובת המעסיק על פי חוק לתעד את שעות העבודה של כל עובד – באמצעות שעון נוכחות, אפליקציה, או טופס חתום יומית.