מחשבון דמי חגים

לפי צו ההרחבה, עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום על 9 ימי חג בשנה, אחרי 3 חודשי עבודה במקום העבודה: 2 ימי ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמיני עצרת, פסח ושביעי של פסח, שבועות ויום העצמאות. אבל חג שחל בשבת לא משולם, וגם — לפי הפסיקה — לא חג שחל ביום שבו לא עובדים ממילא. ב-2026 וב-2027 שלושה חגים חלים בשבת ושבועות חל ביום שישי — ולכן מי שעובד א׳–ה׳ מקבל בפועל 5 ימי חג בתשלום, ומי שעובד א׳–ו׳ מקבל 6 ימים.

דמי החג הם "תשלום מלא" על יום העבודה שהוחמץ. לעובד עם שעות קבועות: שעות יום עבודה רגיל כפול השכר לשעה — למשל 8 שעות × 45 ש"ח = 360 ש"ח ליום חג. לעובד יומי: השכר היומי. לא נכללים בבסיס תוספות שעות נוספות, נסיעות ועמלות.

צו ההרחבה לא קובע נוסחה. הדרך המקובלת היא ממוצע השעות ליום עבודה ב-3 החודשים שלפני החג (שעות העבודה חלקי ימי העבודה בפועל), כפול השכר לשעה, וזו הדרך שהמחשבון משתמש בה. יש מקורות שמחשבים לפי ממוצע של 12 חודשים — זו שאלה שלא הוכרעה בפסיקה.

רק למי שיום שישי הוא יום עבודה רגיל אצלו. דמי חג מפצים על יום עבודה שהוחמץ, ולכן לפי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה (דיאמנט, 2015) חג שחל ביום החופש הרגיל של העובד לא משולם. ב-2026 וב-2027 שבועות חל ביום שישי.

לא. "2 ימי סוכות" הם היום הראשון של סוכות ושמיני עצרת, ו"2 ימי פסח" הם היום הראשון והיום השביעי. ימי חול המועד הם ימי עבודה רגילים.

אין תשלום נפרד, כי החגים כבר כלולים במשכורת החודשית — וגם אסור לנכות אותם מהשכר. זה נכון מהיום הראשון, בלי תנאי של 3 חודשים.

תנאי לתשלום הוא שלא נעדרתם ביום שלפני החג וביום שאחריו, אלא בהסכמת המעסיק. לפי הפסיקה, חופשה שאושרה נחשבת היעדרות בהסכמה. עוד לפי הפסיקה, נטל ההוכחה על היעדרות הוא על המעסיק, ועובד במשמרות שלא שובץ ביום שלפני החג לא נחשב כמי שנעדר.

לפי חוק חופשה שנתית, ימי חג שלא עובדים בהם לא נספרים כימי חופשה — כלומר החג לא יורד מיתרת החופשה.

עבודה בחג משולמת לפחות 150%, כמו עבודה ביום המנוחה השבועי (ביום העצמאות החוק לא קובע זאת במפורש, אבל בפועל נהוג לשלם 150%). לפי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, עובד שעתי או יומי שעבד בחג כי המעסיק היה צריך אותו מקבל גם את דמי החג — כלומר 250% בסך הכול. מי שבחר לעבוד בחג מרצונו מקבל 150% בלבד.

אין הלכה ברורה. לגבי מחלה יש שתי גישות — לשלם דמי חג, או לשלם את היום כיום מחלה. לגבי מילואים לא מצאנו מקור מוסמך. במקרים האלה כדאי לבדוק מול המעסיק או מול ארגון עובדים.

כן. בענפים עם צו הרחבה משלהם ההסדר המיטיב גובר: בחקלאות 10 ימי חג בשנה, ועבודה בחג משולמת 175% בנוסף לשכר הרגיל; בבניין, לפי פרסומים על צו ההרחבה בענף, 10 ימים (9 ועוד יום בחירה). המחשבון מחשב לפי הצו הכללי — 9 ימים.

עובד שאינו יהודי יכול לבחור בין חגי ישראל לבין חגי דתו, עד 9 ימים בשנה, ורצוי לקבוע זאת בתחילת העבודה. אין כפל תשלום. המחשבון מציג את חגי ישראל.

כן. לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, ביום שלפני חג שהעובד לא עובד בו, יום העבודה מוגבל ל-7 שעות. זה לא חלק מדמי החג, אבל משפיע על חישוב השעות הנוספות באותו יום.

לא. צו ההרחבה מדבר על "3 חודשי עבודה במקום העבודה" — כלומר הוותק נספר במקום העבודה, לא אצל המעסיק. מי שעבר, למשל, מחברת כוח אדם או קבלן אחד לאחר וממשיך לעבוד באותו מקום, לא מתחיל את 3 החודשים מחדש.

החוק קובע תשלום של לפחות 150% על עבודה בחגי ישראל שמנויים בפקודת סדרי השלטון והמשפט, ויום העצמאות לא מופיע ברשימה הזו — ולכן לא ברור שהחובה חלה עליו מכוח החוק. בפועל נהוג לשלם 150% גם ביום העצמאות, וכדאי לבדוק מה קובע ההסכם או החוזה שלכם.

דמי החג מחליפים שכר של יום עבודה, ולכן סביר שהם חלק מהשכר שממנו מפרישים לפנסיה — אבל לא מצאנו מקור מוסמך שקובע זאת במפורש. כדאי לבדוק בתלוש או מול המעסיק.